אני יוצא לרחובות עכשיו לבוש עם הדגל,

וזאת תפילה של שנות 2000 אז עליתי לרגל,

בא מהבטן לשכל אל הגאות מהשפל,

מדליק ת׳אור על הקבוצה כמו איצטדיון כדורגל,

שם הרבה כסף על ספריי קצף וזיקוקים,

בלי חגיגות אנחנו לא מסופקים,

ישראלי אסלי כשהעם שלי קורא לי,

עף כמו נחליאלי עד הגג של עזריאלי.

למה יש על הנשים שלנו?

על השירים השבתות והחגים שלנו,

על המפרום של השכנה המזרחית שלנו,

מעריץ מספר 1 של החיילים שלנו!

כולנו פה ישראלים,

ולא תראו אצלנו פראיירים,

לא אכפת לנו גם מה אומרים,

מנפנפים הכל במנגלים.

זו מדינה באריזה קטנה,

והיא שלנו כבר 70 שנה,

כולנו פה ישראלים,

מנפנים הכל במנגלים.

עכשיו דממה, אני חוזר לבמה,

זה לא שיר נחמה - זאת קריאת השכמה,

באותה נשימה, מייצג ת׳שכונה,

הכל בשביל המדינה - כמו שחקן נשמה,

אני כחול, אני לבן, אני בוכה בהמנון

אני עבר, אני עתיד, אני גלות וחלום

התקווה אצלי בלב יושבת בילט אין

היפ הופ ציוני עם כל הדרים טים

למה יש על הנופים שלנו?

על החופים על הסרטים הישנים שלנו,

השורשים העמוקים שלנו,

וכולם פה אחים שלנו (מה?)

אחים שלנו!

כולנו פה ישראלים,

ולא תראו אצלנו פראיירים,

לא אכפת לנו גם מה אומרים,

מנפנפים הכל במנגלים.

זו מדינה באריזה קטנה,

והיא שלנו כבר 70 שנה,

כולנו פה ישראלים,

מנפנים הכל במנגלים.

לעולם את לא תהיי לבד,

ואת אצלי בלב מספר אחד.

ישראל את הלב את בדם שלי,

וזה ככה מהיום שנולדתי,

ואין לנו מקום אחר,

גם כשקשה עלייך לא נוותר,

גם אם אדמתינו בוערת - אין לנו ארץ אחרת!